אחרי מות שרה היה יצחק בודד מאוד. אברהם רצה שהוא יתחתן, אבל הוא לא רצה שיצחק ייקח אישה כנענית מהעמים שישבו בארץ. הוא ידע שאישה כנענית תעבוד אלילים ולא תלמד את בניה ללכת בדרכי אלוהים. אברהם קרא לעבדו הנאמן ביותר, לאליעזר. אליעזר היה מופקד על כספו ועל זהבו של אברהם, ועל עדרי הצאן והבקר שלו. הוא שלח את אליעזר הרחק, לחרן. הוא רצה שאליעזר ימצא אישה לבנו יצחק, מבין אותם אלה שעבדו את אלוהי האמת. אליעזר יצא לדרך הארוכה, עם עשרה גמלים ומתנות רבות. לבו היה מלא ביטחון, מכיוון שאדונו, אברהם, אמר לו שאלוהים ישלח מלאך לפניו, להדריכו. סוף סוף הגיע אליעזר לפאתי העיר חרן. באותו ערב הוא עצר והתפלל ליד הבאר שמחוץ לעיר. הוא ידע שתוך זמן קצר יצאו נערות העיר כדי לשאוב מים. כיצד הוא ידע איזו מהנערות היא הנערה הנכונה? הוא החליט לבקש מאחת מהן להשקות אותו מים מכדה. אם היא תענה בטוב לב ותאמר: "שתה, אדוני, ואחר כך אשאב גם לגמליך", הוא ידע שזוהי הנערה שאלוהים יעד ליצחק. עוד בזמן שאליעזר התפלל יצאה נערה יפיפייה וניגשה לבאר כשכדה על שכמה. הוא ביקש ממנה מים, והיא ענתה לו באותן מילים שאותן התפלל לשמוע. היא השקתה גם אותו וגם את גמליו, ואחר כך אמרה: "שמי רבקה. בואו לבית שלנו. יש לנו מקום לכם ולגמליכם". אליעזר הרכין את ראשו והשתחווה והודה לאלוהים על נאמנותו. בבוקר המחרת הסכימה רבקה להצטרף לאליעזר בדרכו חזרה לכנען ולהינשא ליצחק. כשיצחק ראה אותה, הוא אהב אותה ולקח אותה לו לאישה. הם היו נאמנים זה לזו כל ימי חייהם. בראשית פרק כ"ד ====================================== סיפור זה הוא חלק מהספר "101 סיפורים נבחרים מכתבי הקודש" של אורה מילר. תרגום לעברית: מרים גבעוני. הוצאת החברה לכתבי הקודש בישראל. לרכישת הספר: http://biblesocietyinisrael.com/catalog/101-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA